יש להבחין בין בנייה או שימוש בניגוד לדיני התכנון והבנייה לבין בנייה או שימוש שאינם תואמים את ההסכם עם רשות מקרקעי ישראל (רמ״י); בנחלה יש לבדוק את שני המישורים בנפרד. שתי רשויות בודקות את החריגות, כל אחת בנפרד: הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אוכפת את חוק התכנון והבנייה, ורמ״י, כבעלת הקרקע, מאשרת העברת זכויות בנחלה רק לאחר שהוסדרו כל השימושים הלא מוסדרים. המידע נכון לנוסח החוק, לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל ולנוהלי רמ״י כפי שנבדקו בנובמבר 2026.
מה נחשב חריגת בנייה או שימוש חורג
בצד התכנוני, חוק התכנון והבנייה משתמש בשלושה מונחים:
- עבודה אסורה: בנייה או עבודה שטעונה היתר ונעשתה בלי היתר או בניגוד לתנאיו (סעיף 203).
- שימוש אסור: שימוש שטעון היתר ונעשה בלי היתר או בניגוד לו, שימוש בניגוד לתוכנית, או שימוש במה שנבנה בעבודה אסורה.
- שימוש חורג: שימוש למטרה שלא הותרה בתוכנית או בהיתר. שימוש חורג טעון היתר כדין; היתר לשימוש חורג מתוכנית ניתן לתקופה מוגבלת מראש, ובכפוף למגבלות החוק, לרבות האיסור להתיר סטייה ניכרת.
בצד של רמ״י, נוהל 90.07B מגדיר ״שימוש שאינו מורשה״ כשימוש שאינו מותר לפי תנאי ההסכם עם בעל הזכויות. לפי סעיף 8.3.17 לקובץ ההחלטות, כל שינוי בסוג השימוש, כל בנייה וכל תוספת למבנה קיים טעונים אישור מראש ובכתב של רמ״י. לכן מבנה יכול להיות בנוי בהיתר ועדיין לא מוסדר מול רמ״י, ולהפך.
דוגמאות אפשריות להפרות בנחלה הן פעילות עסקית ללא אישורי רמ״י הנדרשים, חריגה מהשטח או מהמיקום שאושרו לתעסוקה לא חקלאית, ויחידות דיור מעבר למספר המותר; יש לבדוק גם אישורים ועסקאות קודמים, שעשויים לאפשר חריגים לכללים הרגילים. רמ״י מכירה במקרים מסוימים בעסקאות קודמות שאושרו גם מעבר ל־500 מ״ר או מחוץ לחלקת המגורים.
איך מגלים חריגות
- תיק הבניין בוועדה המקומית. בתיק נמצאים היתרי הבנייה והתוכניות החתומות, ומשווים אותם למה שבנוי בפועל.
- תיק הנכס ברמ״י. בו נמצאים החוזה, העסקאות שאושרו, הערות על שימושים לא מוסדרים ודוחות פיקוח. דוח פיקוח מפרט את מהות ההפרה, מיקומה, השטח, היקף הבינוי, תקופת ההפרה (גם לפי תצלומי אוויר משנים קודמות) והאם קיים היתר בנייה. בבקשה להעברת זכויות רמ״י מפנה לקבלת דוח פיקוח, למעט בהעברה מכוח ירושה או הסכם גירושין.
- מפת מדידה מצבית. המפה מסמנת את המבנים ומפרטת את השימוש בכל אחד מהם, ורמ״י נסמכת עליה לקביעת שטחים.
למה זה חשוב לוועדה המקומית ולמה לרמ״י
הוועדה המקומית אחראית לכך שבנייה ושימוש ייעשו רק בהיתר ולפי תוכנית (סעיף 145 לחוק). הכלים שבידיה ובידי רשויות האכיפה:
- צו הריסה מינהלי, כל עוד העבודה לא הסתיימה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מסיומה. בבית מגורים: כל עוד הבית לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ־30 ימים מאכלוסו (סעיף 221).
- צו הריסה שיפוטי גם בלי הליך פלילי, בין היתר כשמי שביצע את העבודה אינו בר־עונשין בשל התיישנות (סעיף 239).
- הליך פלילי. עבודה אסורה ושימוש אסור הם עבירות של אחריות קפידה, שדינן עד שנתיים מאסר או קנס. בשימוש אסור אפשר להאשים גם את מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת העבירה, ומוטל קנס נוסף לכל יום שבו העבירה נמשכת (סעיף 243).
רמ״י פועלת כבעלת הקרקע. החוזה מגדיר אילו שימושים מותרים, ובעד זכויות נוספות נגבה תשלום. שימוש שלא הוסדר הוא הפרה של החוזה, ורמ״י גובה בעדו דמי שימוש.
מה קורה בהעברת זכויות כשיש חריגות
כל העברת זכויות בנחלה טעונה הסכמה של רמ״י (סעיף 8.3.20 לקובץ). לפי נוהל 37.02B, אם קיימים במקרקעין שימושים שאינם מוסדרים, ההעברה מאושרת רק לאחר הסדרת כל השימושים.
הסדרה נעשית באחת משלוש דרכים: עריכת עסקה כשהשימוש ניתן לאישור, הפסקת השימוש, או הסרתו. לצד ההסדרה נגבים דמי שימוש בעד העבר. לפי נוהל 90.07B, בנוסחו שאושר ב־9.7.2026:
- התקופה היא תקופת השימוש בפועל, ולא יותר משבע שנים לאחור ממועד מכתב ההתראה או ממועד הפנייה לרמ״י.
- בהסדרה בהסכמה השיעור הוא 5% מערך הקרקע לשנה.
- אם ההפרה הוסרה והשימוש נמשך פחות משישה חודשים, לא נגבים דמי שימוש.
- שימוש שלא הוסדר מועבר לתביעה לפינוי או להפסקת שימוש ולתשלום דמי שימוש מלאים.
בהעברה ליורש חל כלל אחר: היורש מתחייב בתצהיר להסדיר את השימוש ואת התשלום בתוך שנה. ככלל, במכירת נחלה נדרש תשלום דמי רכישה או השלמה לדמי רכישה בעד חלקת המגורים, בהתאם לתשלומים קודמים ובכפוף לחריגים. ההצטרפות להסדר חלקת המגורים מותנית אף היא בהסדרת כל השימושים בנחלה ובתשלום בעדם (סעיפים 8.3.42 ו־8.3.50).
הסדרה מול רמ״י אינה הכשר תכנוני. נוהל 37.04B קובע שאישור עסקה אינו אישור לכך שהמבנים נבנו בהיתר, ושחובת ההסדרה של מבנה בלי היתר מוטלת על בעל הזכויות.
במה עוסק בדרך כלל החוזה בין הקונה למוכר
המנגנון שתואר מעלה כמה שאלות שהסכם מכר של נחלה או של בית במושב נדרש להכריע בהן:
- מה מצהיר המוכר על ההיתרים, על העסקאות מול רמ״י ועל שימושים לא מוסדרים, ואילו מסמכים נמסרו לקונה.
- מי מסדיר כל חריגה, באיזו דרך (היתר, עסקה, הפסקת שימוש או הריסה) ובאיזה לוח זמנים.
- מי נושא בדמי השימוש בעד העבר ובתשלומי ההסדרה.
- האם העסקה או חלק מהתשלומים מותנים בקבלת הסכמת רמ״י להעברה.
- מה קורה אם ההסדרה מתעכבת או נכשלת.
ומה לגבי בית בהרחבה שאינו נחלה
חוק התכנון והבנייה חל על בית בהרחבה של מושב באותה מידה. כללי רמ״י שתוארו כאן נוגעים לנחלות, ובמגרש בהרחבה קובע חוזה החכירה של המגרש.




