רוב קרקעות המושבים הן קרקע מדינה שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ורכישה שלהן מחו"ל מעוררת שאלות שדירה בעיר אינה מעוררת: האם הקונה רשאי בכלל להחזיק בזכויות בקרקע הזו, האם הוא יכול לעמוד בתנאים הנלווים לנחלה, וכיצד תתייחס האגודה השיתופית של המושב לקונה שעדיין אינו גר בישראל. התיאור שלהלן משקף את החקיקה ואת הנהלים הרשמיים כפי שפורסמו בנובמבר 2026.
מי רשאי להחזיק בזכויות בקרקע של רשות מקרקעי ישראל?
סעיף 2א לחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, שהוסף בשנת 2011, אוסר להקנות או להעביר זכויות במקרקעי ישראל ל"זר" אלא באישור לפי החוק. הזכויות שבהן מדובר הן בעלות וכן שכירות לתקופות שעולות במצטבר על חמש שנים, לרבות ברירות להארכה.
זר מוגדר כיחיד שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל ואינו זכאי לעלות לפי חוק השבות, התש"י-1950; תאגיד שהשליטה בו בידי יחידים כאלה; או מי שפועל בעבורם. נוהל רמ"י 05.02M (פורסם ב-19.6.2023) מוסיף ש"תושב" כולל בעל אשרה ורישיון לישיבת ארעי.
מכאן שאזרח ישראלי הגר בחו"ל, וכן מי שזכאי לעלות לפי חוק השבות וטרם עלה, אינם זרים לעניין זה. כל אדם אחר נדרש לאישור לפני שלעסקה יש תוקף:
- המסלול הכללי הוא בקשה ליושב ראש מועצת מקרקעי ישראל, המחליט על פי המלצת ועדת משנה של המועצה ולאחר התייעצות עם שר הביטחון ושר החוץ.
- מנהל רמ"י רשאי לאשר ליחיד רכישה של יחידת מגורים אחת בקרקע שייעודה מגורים, אם אין בידיו יחידת מגורים נוספת.
עסקה שנעשתה בניגוד לסעיף חסרת תוקף ואינה נרשמת.
מה נלווה לנחלה?
נחלה אינה רק זכות קניינית. החלטות מועצת מקרקעי ישראל מחייבות את החוכר להתגורר בנחלה ולעבד אותה בקביעות וברציפות; עיבוד באמצעות האגודה, או בשותפות שהתיר שר החקלאות, מוכר. לפי ההחלטות, זכות החכירה של חוכר שאינו ממלא חובות אלה עלולה לפקוע, והנחלה תושב לרמ"י כנגד פיצוי. חוכר ובני משפחתו הסמוכים על שולחנו רשאים להחזיק בנחלה אחת בלבד.
בית בהרחבה של מושב או מגרש לבנייה מוחזקים בחכירה למגורים שאין עמה חובת עיבוד; למגרשים שהוקצו בפטור ממכרז יש כללי בנייה, התגוררות והעברת זכויות משלהם.
האם האגודה או ועדת קבלה יכולות לאשר קונה שגר בחו"ל?
בנחלה, רמ"י נותנת הסכמה להעברה רק למקבל העברה שהאגודה אישרה בכתב; היא רשאית לפעול בלי האישור כאשר לדעתה הסירוב אינו סביר. החברות עצמה מוסדרת בתקנון של כל אגודה.
ועדת קבלה סטטוטורית קיימת רק ב"יישוב קהילתי" כהגדרתו בפקודת האגודות השיתופיות, הגדרה התלויה במיקום היישוב, בסיווגו בידי הרשם ובתקרה של 400 יחידות דיור. במקום שבו פועלת ועדה כזו, העילות שבגינן היא רשאית לסרב כוללות היעדר כוונה של המועמד לקבוע ביישוב את מרכז חייו. אם במושב מסוים פועלת ועדה סטטוטורית, וכיצד האגודה שלו מראיינת מועמדים הנמצאים בחו"ל, הן שאלות שיש להפנות לאותה אגודה.
האם אפשר לחתום על הסכם הרכישה באמצעות ייפוי כוח?
כן, בכפוף לצורה. לפי סעיף 20 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, ייפוי כוח כללי וייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום תקפים רק אם נוטריון ערך אותם או אימת את החתימות עליהם; הסעיף אינו חל על ייפוי כוח שניתן בחו"ל לפי דיני המקום. סעיף 50א מקנה לנציגים הדיפלומטיים והקונסולריים של ישראל בחו"ל סמכויות נוטריון, ומשרד החוץ מציע שירותים נוטריוניים בנציגויות.
לגבי תצהירים שנערכים בחו"ל ומוגשים לה, נוהל רמ"י מקבל אימות בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל, או בידי נוטריון מקומי שחתימתו אושרה באפוסטיל, ודורש תרגום נוטריוני לעברית של מסמכים בשפות אחרות. ללשכת רישום המקרקעין, לבנק ולרשות המסים יש דרישות משלהם.
איך פועל מס הרכישה לגבי תושבי חוץ ועולים חדשים?
סעיף זה מתאר את מבנה המס בלבד; המדרגות העדכניות מופיעות באתר רשות המסים.
- המדרגות המופחתות לדירה יחידה שבסעיף 9(ג1ג) לחוק מיסוי מקרקעין חלות על יחיד תושב ישראל. לעניין זה "תושב ישראל" כולל מי שבתוך שנתיים מיום הרכישה היה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק. קונה שאינו תושב משלם לפי השיעורים הכלליים לדירת מגורים.
- עולה רשאי לבקש שיעורים מופחתים לפי תקנות 12 ו-12א לתקנות מס הרכישה, ברכישה שנעשתה בין שנה לפני הכניסה לישראל לשבע שנים אחריה, ופעם אחת בלבד. לעולים שהגיעו מיום 15.8.2024 ואילך, ההקלה לדירת מגורים מוגבלת לדירה יחידה עד תקרת מחיר.
- תקנה 16 קובעת כללים נפרדים למקרקעין שנרכשו לייסוד משק חקלאי או לקיומו.
ראו את דף ההקלה במס רכישה לעולה של רשות המסים ואת סימולטור מס הרכישה.
מה ישאל הבנק כשהכספים מגיעים מחו"ל?
לפי צו איסור הלבנת הון החל על הבנקים, בנק אינו רשאי לפתוח חשבון או לבצע פעולה בלי לזהות את הלקוח ובלי לבצע הליך "הכר את הלקוח", הכולל בירור של מקור הכספים ושל מטרת הפעולה; לגבי תושב חוץ ההליך כולל גם את זיקתו לישראל. לכן קונים מתבקשים להציג מסמכים על מקור הכסף.
מהו סדר פעולות מציאותי?
- בירור המעמד: אזרח, תושב, זכאי שבות או זר; וכן תושבות לצורכי מס.
- מינוי עורך דין ישראלי וחתימה על ייפוי כוח בצורה הנדרשת.
- זיהוי הנכס: נחלה, בית בהרחבה או מגרש; מקרקעי ישראל או קרקע פרטית.
- בדיקת הזכויות ברמ"י ובאגודה: חוזה, חובות, שימושים שאינם מוסדרים.
- פנייה לאגודה או לוועדת הקבלה.
- פתיחת חשבון בנק והכנת מסמכים על מקור הכספים.
- חתימה על החוזה ודיווח עליו לרשות המסים; הסדרת מס הרכישה.
- קבלת הסכמת רמ"י להעברה, כולל אישור לפי סעיף 2א כשהוא נדרש.
- רישום הזכויות וקבלת החזקה.




